כמות קטנה של חיידקים שבמצב אחר הייתה גורמת לדלקת קלה בחניכיים, עלולה בהריון להוביל לתגובה דלקתית חריפה יותר
בעקבות שינויים הורמונליים בזמן ההריון (עליה במטבוליזם של אסטרוגן, וייצור מוגבר של פרוסטגלנדין)
עשויה התגובה הדלקתית של החניכיים להיות מוגברת.
לכן, כמות קטנה יחסית של רובד חיידקים (החומר הרך והדביק המצטבר על השיניים),
שבמצב אחר אולי הייתה גורמת לדלקת קלה ביותר בחניכיים, עלולה להוביל לדלקת חריפה יותר

אם השיניים אינן נקיות, התוצאה תהיה עששת.
 

אם השיניים אינן נקיות, התוצאה תהיה עששת.

תהליך זה עלול להחמיר עקב שני גורמים נוספים:
1. בעקבות לחץ בבטן, הקיבה מכילה פחות נפח ולכן יש נטייה לאכול ארוחות יותר קטנות ולעתים יותר קרובות.
סגנון אכילה זה מאריך את משך ההתקפה החומצית על השיניים.
אם תופעה זו קיימת כדאי גם לנקות את השיניים לעתים יותר קרובות במשך היום.

2. הקאות שלפעמים מלוות הריון – ההקאה מכסה את השיניים בחומצת קיבה מרוכזת ביותר, העלולה לגרום לעששת. אחרי הקאה,
אין לצחצח מיד כי צחצוח בנוכחות החומצה המרוכזת עלולה להוריד חלקיקים מזעריים מחומר השן.
קודם לכן יש לנטרל את החומצה ע”י שטיפה יסודית עם הרבה מאוד מים ואפילו לערבב בתוך המים קצת אבקת סודה לשתיה,
רק לאחר מכן יש לצחצח, ולסיום להשתמש במי פה מאחד הסוגים המכילים פלואור.

טיפול מונע

היגיינת הפה ניקוי השיניים בכל יום מהווה את אחד הגורמים המכריעים העשויים למנוע את רוב בעיות הפה האפשריות.
צחצוח יעיל פירושו שימוש בטכניקה טובה למשך פרק זמן מספק (לפחות 3 – 4 דקות).
כשאת מקבלת הדרכה מרופא השיניים או השיננית, בקשי שיתבוננו בך כשאת מבצעת את הפעולה כדי לוודא שקלטת נכון את ההסבר שקיבלת.

צחצוח בלבד לא יספיק. אמצעי כלשהו לניקוי בין השיניים הוא הכרחי.

כאן מצטבר רוב הלכלוך.קיים מספר גדול של אמצעי ניקוי לשימוש בין השיניים

– חוט, מברשות מיוחדות העוברות בין השיניים טיפים לעיסוי, וכו’.
בחירת המכשירים המתאימים היא אישית ותלויה בתנאים הקיימים בפה.
רופא/ת שיניים או שיננית יכולים להמליץ מה מתאים לך אחרי בדיקת הפה.

חוט דנטלי הוא אמצעי יעיל לניקוי בהעדר רווחים בין השיניים. כאשר יש רווחים גדולים, מגוון מברשות הדומות למברשות בקבוקים הוא הפתרון.

ניקוי אבן: בזמן ההריון מומלץ לפחות פעם בשלושה חודשים, אלא אם כן רמת ההגינה ממש טובה ואז מחליטים לפי מצב הפה.

בכל מקרה חשוב מאוד לבצע הסרת אבנית בתדירות גבוהה מהרגיל
– הסרת האבנית אינה מזיקה כלל לשן או לחניכים, גם אם מבצעים אותה בתדירות גבוהה, ולכן מומלץ להסיר אבנית בכל 2-3 חודשים.

 

זאת כיוון שבדומה לכל הגוף, גם החניכיים עוברות שינויים הורמונליים בהריון, ולעיתים נהיות נפוחות יותר, רגישות יותר ומדממות יותר.

במצב כזה קשה לצחצח נכון, ותיתכן עששת (חורים) יותר מהרגיל וריח רע מהפה. קיים גם קשר בין דלקות חניכיים ללידות מוקדמות ולפגים.
לאחר ההריון בדרך כלל המצב נרגע והחניכיים חוזרות למצבן הטבעי, אלא אם כן הן ניזוקו בהריון מדלקות חמורות. השיניים לעולם לא צומחות

מחדש ולכן המתנה של 9 חודשי ההריון + 2-3 חודשים להתאוששות אחרי הלידה, מהווים שנה שלמה שלמעשה מבחינת בריאות השיניים היא “חור שחור”, תרתי משמע…
חשוב לזכור, שאם לדוגמא קיים חור קטן, שכרגע אינו כואב ולא מגלים אותו, או שלא מגיעים לטיפול בהקדם, במשך הזמן החור יגדל,

יעמיק ויכאיב, עד שיתעורר צורך בטיפול שורש, ואולי מבנה וכתר. לפעמים ההרס הוא כל כך גדול, עד אשר יש צורך לעקור את השן! כך,

במקום טיפול קליל ומהיר (וזול), עלולים להגיע לטיפול ממושך ומכאיב (גם בפה וגם בכיס

אין בעיה לעבור הסרת אבנית, סתימות, טיפולי שורש ואפילו עקירות בזמן הריון. המגבלה היחידה היא התנוחה שבה תוכלי לשכב על הכיסא מבלי שיכאב לך הגב…

 

צילומי רנטגן בהריון

ניתן לבצע אותם לפי צורך, אבל רצוי לשמור על מינימום, ולהגבילם לצרכים ספציפיים, ולשיניים שיש כוונה לטפל בהם במהלך ההריון.

מינון הקרינה לאזור השחלות הוא בערך 1:50000 של המינון באזור הפנים במקרה של צילומי רנטגן ללסתות,

וזה אפילו בלי לקחת בחשבון את ההגנה של סינר העופרת (שיש להשתמש בו בכל מקרה).

אמצעים נוספים להפחתת קרינה הם צילום דיגיטלי המפחית את רמת הקרינה ב 90%, פילם מהיר (שצריך פחות קרינה),

מכונת רנטגן בעלת מתח גבוה, וסינון הקרינה (יש מסננים על המכונה בדרך כלל). עם כל אמצעי הזהירות הנ”ל:

1) אין סיבה שמספר קטן של צילומי רנטגן לשיניים אחרי הטרימסטר הראשון יגרום לבעיות.

2) למרות שהסיכון באמת קטן יותר לאחר הטרימסטר הראשון, הרי שגם במקרה של טיפול דחוף בתקופה זו ניתן לבצע מספר צילומי רנטגן בתנאי שמקפידים לשמור על אמצעי הזהירות הנ”ל.

באופן כללי, יש למעט בצילומי רנטגן במהלך ההריון, ולהגביל אותם למטרות ספציפיות הקשורות לטיפולים שחובה לעשותם ללא דיחוי.
החשש הרווח בציבור הנשים ההרות הוא החשש שמא קרינת הרנטגן המלווה את צילומי השיניים תפגע חלילה בעובר,

זאת משום שתאי העובר מתחלקים בקצב מהיר ורגישים לנזקי קרינה יותר מאשר רקמות אדם בוגר. מחקרים בנושא זה הראו שבצילום רנטגן המצולם נכון,

בחשיפה מינימאלית ובכיסוי בסינר עופרת, אין חשש מפגיעה בעובר!.

לשם השוואה, קרינת הרקע הטבעית הקיימת בעולם (שמקורה בין השאר הוא בכוכבים, מחצבים וחלקיקים רדיואקטיביים שבאוויר),

חושפת את איזור הרחם לכמות של פי 75 “יחידות קרינה” במהלך ההריון, בהשוואה לסדרת צילומי סטאטוס (14-16 צילומי רנטגן קטנים לכל הפה).

מכאן, שאין סיבה לחשש מצילומי רנטגן הנחוצים לאבחנה ולקביעת הטיפול הנכון. למרות זאת, מומלץ לצמצם ככל האפשר במספר הצילומים בתקופת הריון,

לבצע צילומים בעזרת רנטגן דיגיטאלי, המקטין את עצמת הקרינה בכ-90%, ולכסות היטב את אזור הבטן בסינר עופרת.

טיפולי שיניים שגרתיים: סתימות רגילות, טיפולי שורש, עקירות לא כירורגיות אם הן דחופות וכתרים- ניתן לבצע את כל אלה במשך הטרימסטר השני